אמנות החזקת המרחב
טיפים ותובנות להנחיית קבוצות



 

״מה זה בכלל אומר (עבורי) להחזיק מרחב?

״להחזיק מרחב״, הביטוי הניו אייג׳י הזה שמתאר בד״כ את מה שעושה מנחה של טקס, או מורה בקורס, או מלווה בתהליכי התפתחות וריפוי, הוא ביטוי שיכול להתפרש בדרכים מאוד שונות זו מזו. איך אני אמור ״להחזיק״ את המרחב? לשלוט ביד רמה על כל המתרחש, או לאפשר באופן קשוב את כל מה שעשוי להתרחש? מאיפה נובעת הסמכות למלא את התפקיד הזה, ואיך להשתמש בה באופן הנכון?

החזקת המרחב אינה באה לידי ביטוי רק באופן פורמלי, מתוך תפקיד המנחה או המורה, אלא גם באופן שבו אני מתנהל בכל סיטואציה חברתית. איך אני מנצל את הזמן הזה של הביחד, מסביב לשולחן המשפחתי או בתור לביטוח לאומי? איזה תקשורת בינאישית אני יוצר? איך אני מתחבר לסמכות הפנימית וגם מעצים אחרות ואחרים סביבי?

לפני כמה זמן חברה שאלה אותי, איפה למדתי את האמנות הזו. סיפרתי לה שנראה כאילו החיים פשוט הובילו אותי בשביל הזה… מההסמכה כמורה ליוגה כשהייתי נער, ההדרכה בתנועה, דרך מפגשים רבים עם מורות ומורים מעוררי השראה, ועד להשתתפות והנחיה באינספור טקסים, ריטריטים וקורסים שקרו בדרך. זה מסע של לימוד וחקירה שממשיך בכל צעד.

המעברים האלה בין מרחבים ״רוחניים״ שונים לבין ״העולם הרגיל״ דחפו אותי להתבונן בצורה ביקורתית יותר על האופן שבו מרחבים חברתיים מוחזקים. כ״קוויר רוחני״, פעמים רבות חשתי את עצמי יוצא-דופן, וזה גרם לי לראות ולכבד את נקודת המבט של זה שמביט מבחוץ.

עם הזמן למדתי שא.נשים רבות.ים חווים את תחושת הנפרדות הזו, מסיבות שונות ומגוונות. הבנתי שאותה שאיפה לחיבור ולאחדות עשויה גם ליצור הרמוניה שהיא רק למראית עין. ועם זאת, למרות שזה עשוי להיות מאתגר, אפשר למצוא את האיזון העדין בין האנרגיה הקולקטיבית לבין החוויה האישית. מזווית אחרת, נהייתי מודע יותר לאופן שבו החברה שבה גדלתי עדיין מקשרת סמכות לגבריות, כוחניות ועושר חומרי, ולהשפעה העמוקה שיש לזה על רבדים רבים בדינמיקה החברתית.

הסיבה העיקרית שבגללה אני רוצה לשתף בתהליך הלימוד והמחקר הזה, היא שאני רוצה להיות חלק מיצירה של תרבות חדשה. תרבות שמגשימה ערכים שאני מאמין בהם, כמו בחירה חופשית, שוויון הזדמנויות, כבוד לחיים בכל צורותיהם, חגיגת השוני והמגוון, נתינה וסולידריות שלא באות על חשבון self care ועוד.

בעיניי, המפתח לשינוי טמון בהבנת המנגנונים הבלתי נראים של חלוקת הכוח והסמכות ותיקונם, אך גם בהכרה בפחדים ההישרדותיים שמשפיעים עלינו, כמו הפחד מהשונה והפחד להשאר לבד, והיכולת לתת גם להם מקום ולהתגבר עליהם יחד...״